בהשראת "הזקן"

בשנת 1955, סיכם דוד בן גוריון את משנתו בנאום "משמעות הנגב". להלן ציטוטים המתייחסים לשלושת האתגרים העיקריים, כפי שראה אותם בן גוריון בחזונו:

מבחן כושר היצירה, כושר המדע והמחקר היהודי

"בנגב ייבחן כושר היצירה והעוז החלוצי של ישראל – ומבחן זה יהיה גורלי. בנגב יבחן כושר המדע והמחקר היהודי ועל אנשי המדע והמחקר שלנו שומה להתרכז בשדות מחקר חדשים שלעמי הצפון היה בהם צורך: המחקר להמתקת מי הים בתהליכים זולים, לניצול אנרגיה שמשית המרובה בארצנו וביחוד בנגב, לניצול כוח הרוחות לייצור כוח חשמלי, למניעת בזבוז מי הגשמים המועטים הזורמים לשווא לים התיכון ולים המלח, בניית אגמים לארכו ולרחבו של הנגב לאגירת מי גשמים יקרים, חקירת הצמחיה המצויה בנגב על אף הצחיחות.... על אנשי המדע בישראל שומה לחשוף סודות טבע המיוחדים לארצנו...."

מבחן הנוער

"בנגב ייבחן הנוער – כושרו החלוצי, עוז רוחו ויוזמתו היוצרת והכובשת. האם ייתפש להזדמנות הגדולה, היקרה והנדירה בתולדות כל העם – לחדש מעשי בראשית ולהתמכר למפעלי יצירה המחייבים עירוי הסגולות הנעלות והמופלאות ביותר הגנוזות בנפשו של כל אדם, סגולות הגבורה היוצרת המשתלטת על איתני הטבע, ומעצבת גורל עם וארצו".

מבחן אחדות העם, לכידותו, כושר ביצועו, יכולתו להתגייס למשימה לאומית משותפת

"בנגב ייבחן העם בישראל – כי רק במאמץ מלוכד של עם מתנדב ומדינה מתכננת ומבצעת, נוכל למשימה הגדולה של הפרחת השממה ויישובה. מאמץ זה יקבע גורלה של מדינת ישראל ומעמדו של עמנו בתולדות המין האנושי!"

דוד בן גוריון, ינואר 1955.

מתוך "מדינת ישראל המחודשת" (נאמר ב- 6.10.63)

"הנגב הוא נכס ציוני כביר ואין לו שום תחליף בארץ ישראל. קודם כל זה חצי ארץ ישראל...הנגב הוא השטח השומם והריק עכשיו מאנשים וזוהי חשיבותו.
מה שחסר לו זה מים ויהודים. יש שם סיכוי לישוב יהודי צפוף אפילו של מיליונים...אפשר לישב שם שני מיליונים יהודים על חקלאות ושני מיליונים יהודים על תעשיה".

>> הערה מצוות חלוצה

מובאים כאן ציטוטים מדבריו של "הזקן" שנאמרו בתקופת שנותיה הראשונות של מדינת ישראל, על כל המשתמע מכך.

בחרנו לצטט אותו בשל החזון ורוח-הדברים החלוצית שבפועלו. איננו מתכוונים להקים עיר שתהיה "רק יהודית" או "רק ציונית". חרטנו על דגלנו "חברה שוויונית המכבדת כל דת, גזע, מין או לאום" ואנו עומדים מאחורי כל מילה!