ערוץ זה הוא ארכיון האתר, השומר את הסיפורים מהאתר הישן של ״חורים ברשת״.

    שרונה שוב שוברת לבבות

    "מיי שרונה" של הקנאק (1979) הוא מסוג השירים שכולם אוהבים, מאותו חומר גלם של "קום און איילין" של Dexys Midnight Runners, שיצא שלוש שנים מאוחר יותר, רק ללא העליצות המתפרצת בפזמון שגורמת אפילו לטיפוסים איסלנדים כמוני לרצות לרקוד (רק לרצות, יש גבול לכל דבר). הריף של שיר הפאואר פופ הזה נכתב ב-1979 על ידי גיטריסט הלהקה, ברטון אבר (באנגלית זה נקרא טוב יותר, תאמינו לי), והתאים בצורה מושלמת ללב השבור של הסולן דאג פיגר, לאחר ופגש והתאהב נואשות בנערה ושמה שרונה, בת 17 באותה תקופה מיי שרונה, הסינגל(אין כמו רומנטיקת נעורים). אותה שרונה הלפרין, אגב, היא סוכנת נדל"ן בלוס אנג'לס (החלום ושברו?). זה עוד לא הכל. הלפרין פתחה אתר נדל"ן בכתובת mysharona.com ונעימת הפתיחה שלו היא (כן, ניחשתם נכון. והיא דווקא נראית די מדליק). כל ההקדמה הטרחנית הזו מיועדת רק לספר שהקנאק תבעו בחודש שעבר כמה חברות אינטרנט, בהן יאהו!, אמזון ואפל, בגלל שמכרו בחנויות המוזיקה המקוונות שלהן עותקים של השיר הנפלא It's Tricky, שיצא ב-1986, של להקת הראפ המשפיעה Run DMC. אותו שיר כולל סימפול בלתי מורשה של "מיי שרונה". בתלונה בת 48 עמודים טוענים פיגר ואבר ש-RUN DMC הפיצה באופן בלתי מורשה את השיר עם הסימפול שלה. עכשיו, לא ברור למה הם חיכו 20 שנה כדי לתבוע, והרי It's Tricky לא היה בדיוק שיר אלמוני עד כה (להיט ענק בתקופתו, ליתר דיוק), ועובדה זו די שומטת את השטיח מתחת לרגליהם החמדניות. תביעה על בסיס דומה הגיש נגן הג'ז ג'יימס ניוטון נגד הביסטי בויז, לאחר שלטענתו הלהקה שילמה לחברת התקליטים עבור הזכויות להשתמש בקטע חליל בן שש שניות בשיר Pass The Mic באלבום המופלא Check Your Head, אך לא שילמה לו על הזכויות באופן אישי. בית המשפט העליון בארצותמיי שרונה, סוכנת נדלן הברית דחה את התביעה. ה-Verve נאלצו לשלם לרולינג סטונס את כל התמלוגים שקיבלו עבור השיר Bitter Sweet Symphony. הקטלוג של הסטונס נשמר בקפדנות ולהקת "קארטר מכונת הסקס הבלתי ניתנת לעצירה" (בעברית זה נשמע יותר טוב) נקלעה לצרות משפטיות רק בגלל שציטטה מהשיר Ruby Tuesday. פסיקה של בית משפט בארה"ב מ-1995 קבעה שאפילו קטע מוזיקלי בן שלושה תווים נחשב מפר זכויות יוצרים. יש עוד דוגמאות רבות אבל המצב החוקי האנומלי מספיק ברור. למה אנומלי? כי כל תרבות ההיפ הופ מבוססת על "העתקה והדבקה", על רפיטטיביות ועל הוצאת תכנים מהקשרם והדבקתם מחדש במקום אחר, כדי לספק להם משמעות חדשה. סימפול אינו גניבה או עבודה של עצלנים. איפה היה Stan של אמינם בלי הסימפול של דידו, ולא היה נוצר ה-The Grey Album של די ג'יי דיינג'ר מאוס משילוב של האלבום הלבן של הביטלס והאלבום השחור של Jay-Z. בתקופה מסומפלת, משובטת, מפורקת ומורכבת מחדש, כל מי שיתעקש להיצמד למציאות הישנה סופו להפסיד, אבל עוד לא הגענו לשם. על משקל שיר אחר של הביסטי בויז, עליך להילחם על זכותך לסמפל. >